מרוקו : יהדות בצל האסלאם בארץ המגרב

תקציר:
קוראים לי פיהום תיקאאא, לעזאזזזז ולחבאבבבב דייאלי (קוראים נאמנים, יקרים ואהובים שלי...) אני מגיש לכם בזה את הספרים... שלי על אודות המגרב, ועל אודות קורותיהם של היהודים במרוקו. החלק הראשון עוסק ביבדות, והשני נספחים, כתבות ומאמרים. ארזתי זאת בעבורכם בפורמט של אלבום, וכתבתי אותו בשפה ציורית, פשוטה, נהירה ונעימה. עוד מסופר בספר זה על חבלי ארץ הולדתי ועל מפגשיי הבלתי אמצעיים עם רחובות (דרובאת) וסמטאות (זנקאת) ״המלאח״ הבלות, שרק שמותיהם של הרחובות והסימטאות: דרב׳ דל-סלוואת, דרב׳ דל-חכם, דרב׳ דל-מערה, דארב׳ טוויל ועוד) מעידים על עברן המפואר, עם הבתים הנטושים, עם החדרים הטחובים והאפלים, עם בתי הכנסת, עם ״המצבות״ הדוממות ב״בית החיים״, המביעות עוצמה מחד גיסא ורעדת קדושה מאידך גיסא, עם הערים ״היהודיות״ (פאס - עיר של ישיבות ותלמודי תורה, מקנאס - ירושלים של מטה, כך היא כונתה, ספרוּ, עיר ״המקובלים״, דבדו - עיר ״הכוהנים״, על שום הכוהנים הרבים בעיר זו, ועם בני האדם והסיפורים עליהם ושלהם, והאנשים שחיו במרחב שבין האוקיינוס ועד הסהרה, בין פסגותיו הגבוהות של האטלס ועד מורדותיו של עמק האוריקה, בין הרי הריף ועד תפילאלת. אנשים שנופי ארץ הולדתם היו טאפראות, תרודאנת, טארהאזות, וורזאזאת, סקורה, זאגוּרה, איסאווירה (מוגדוֹר), נטיפה, ספרו, קולומבשאר, טלאמסן, אוג‘דה, אזִמור, דימנאת, רבּאט, טנג‘יר, וואזאן, תיטוואן, שפשאוון, אל-חוסימה. נאדור ותאלווין, דאר אל ביידה (קזבלנקה), סאפי, אגדיר, טיזנית, בני-מלאל, תולאל ואזיאלל... -- מהכריכה האחורית.

עותקים