במצולות הלב : סיפור חייו של בומי (אברהם) ברקאי סגן מפקד הצוללת דקר

תקציר:
“התיישבתי ליד הרדיו הקטן שבפינת החדר ובאצבעות רועדות סובבתי את בורר התחנות, עד שמצאתי את התדר בו שידר ה-BBC. השעה הייתה כבר כמעט חמש בבוקר; הבית היה שקט וחשוך, נשימתו הקלה של גיא נשמעה מהחדר הסמוך. קירבתי את אוזני אל המַקְלֵט והאזנתי, מתוחה ונסערת, לחדשות השעה. בדיוק בחמש בקע האות והקריין הבריטי דיווח בקול רציני: “כל אוניות הצי השישי אשר נמצאות בים התיכון הצטרפו לחיפושים אחרי הצוללת הישראלית דקר שנעלמה”. ליבי נשבר. עלטה עטפה אותי ואני צנחתי למיטה, עמוק אל מתחת לשמיכה. כיסיתי את ראשי ושכבתי מכורבלת ורועדת בכל גופי. זה היה הרגע שבראשי התדפקה הכרה ברורה, חדה כתער, וזו הייתי אני שאמרה לעצמי: “חווה, מהיום החיים שלך הם בלי בומי!” כך מתארת חווה גלעדי ברקאי את רגע השפל הגדול של חייה, הרגע בו הבינה כי אבד הקשר עם הצוללת ‘דקר’. היעלמה של ה’דקר’, על 69 מלחיה, ניתק אותה לעד מאהוב ליבה, רס”ן בומי ברקאי, סגן מפקד הצוללת, והוליד תעלומה שנמשכה 31 שנים וטלטלה את המדינה. מתוך תהומות ליבה והכאב הבלתי-נתפס הצליחה חווה לשאוב כוחות פנימיים ותעצומות נפש, כדי להמשיך את מסע חייה, בלעדיו. יובל שנים לאחר טביעת הדקר, קיבצה חווה גלעדי ברקאי את הזיכרונות, המכתבים, התמונות ואין-ספור כתבות העיתונות, והעלתה על הכתב את הסיפור שניקר בליבה כל השנים. ספרה מגולל את סיפור אהבתם המיוחד של זוג ישראלי צעיר ותאב חיים, ושזורים בו סיפור הצוללת ‘דקר’ והווי הצוללנים ושייטת 7 שאליה התנדבו האחים ברקאי מיום הקמתה. חווה חושפת בכנות נדירה את ההתמודדויות היום-יומיות ואת התחבטויות הנפש שלה לאורך שנים של אי ודאות. -- מאתר ההוצאה.

עותקים