שני צובעת שוב בצבע האדם : ספור שנכתב בעקבות מבצע צבאי בדרום הארץ

תקציר:
שני גרה בדרום, ולבית גנה וגם גג אדום. בחלונות הבית? וילונות אדומים. בחצר הבית? נדנדה אדומה. ולאורך השביל? שיחים, מתוכם מחייכים פרחים - פרחים אדומים-אדומים... אבל אפילו שקטראים לה שני (שזה צבע אדום)... שני שונאת את הצבע האדום שנאה אדומה-אדומה! שני ממדרת את הצבע האדום מחייה. הוא לא נוכח בציורים שהיא מציירת. הוא נעדר מהבגדים, מהמאכלים ומהחפצים שבחדר... שני מבינה שהצבע הוא רק צבע, אך היא איננה מסוגלת לשתף אותו בחייה. עד ש... עד שקורה משהו! -- מהכריכה האחורית

עותקים