כבולים באזיקים[1].

תקציר:
"אני שונאת אותך. אני לא רוצה לראות אותך לעולם." גרנט מאלון הוא לא הסיבה שחזרתי לסאניוויל – זה מה שאני אומרת לעצמי, לפחות. כן, המילים שאיתן נפרדתי ממנו בכיתה ג' מהדהדות באוזניי בכל פעם שמישהו מזכיר את האחים מאלון. חשבתי שהזמן ריפא את פצעיי. טעיתי. דבר לא היה יכול להכין אותי למה שהרגשתי כשראיתי אותו שוב. בעשרים השנים שעברו, הילד הפך לגבר. לגבר שהוא בדיוק הטעם שלי – סקסי, מצחיק, מושך, שוטר. אבל מבחינתי גרנט נמצא מחוץ לתחום, כי הוא יודע יותר מדי על עברי. אבל אני נמשכת אליו כמו מגנט. והמדים האלה... גם הם לא מזיקים. הסיפור הזה עוד יהיה הסוף שלי. אני יודעת. -- מאתר ההוצאה.

עותקים