מקום לשתיים

תקציר:
"אמא צעדה צעד קטן בכיוונה, ואחר כך נסוגה. התקרבה שוב אל השולחן, אבל עקפה אותו והמשיכה הלאה. גיטי הרימה לרגע את ראשה. היא לא רוצה ללחוץ עלה אמה לגלות מה קרה, אם אינה מוכנה לזאת. עיניהן נפגשו. רבקה לא יכולה הייתה לדחות יותר את השיחה. התיישבה על הכיסא מול בתה ושאלה ככה, כאילו בפשטות, "גיטי", כאילו ללא הכנה מוקדמת ומתוך דחף פתאומי, פנימי וחזק, "מה דעתך על אבא חדש?" דבורי השפילה את מבטה אל רגלה הקטועה, וחייכה במאמץ כלשהו. "אנשים חושבים שהתגברתי", אמרה בטון בלתי ברור, "אבל האמת היא שזה כואב". "אני מבינה אותך, דבורה", אמרה גיטי בהזדהות, "האמיני לי, גם אני איבדתי משהו, חשוב מאוד, בחיי", רגע ארוך עמדה ביניהם שתיקה, תומכת ומרגיעה. שתיהן ידעו להודות על הרגע הזה, כמו על העובדה שזו בו בידידותה של זו". שנה אחרי "אין מקום לשתיים". גיטי נכנסת למערבולת סוערת של אבא חדש, אחות חורגת ויחסים בלתי פתורים עם העבר וההווה. דבורי מבינה שבלי רגל היא לא תוכל לקבל את אשר חלמה כל חייה - אבל מי אמר איזה חלום עדיף לא שיתגשם?! איילי, נכדת האדמו"ר, נישאת ומוצאת עצמה בונה מערכות יחסים חדשות. יעל מוצבת לראשונה בהתמודדות קשה של המתנה ושונות. ספר רגיש ונוגע, לבנות על סף חייהן החדשים ולאמהותיהן, המפלסות למענן את הדרך. -- מהכריכה האחורית.

עותקים