המלצות הצוות

ילד מקולקל

ילד מקולקל - דרור שגב

16 1462f  ילד מקולקל

כולנו מקולקלים. כולנו פגומים. הרבה תקלות מתחוללות בפס הייצור האנושי שאנו מהווים את תוצריו. חולשות ומגרעות וחסרונות הם חלק אינטגרלי מהאופי שלנו. כולנו "מקולקלים", עם מרכאות כפולות ומכופלות, כיוון שבעקב אכילס זה טמונה גם הרבה אנושיות והרבה פְּגִיעוּת. ואולי גם שותפות גורל קטנה ועגמומית משהו, כמי שמנסים לנתב את דרכנו במשעול החיים ולעתים כורעים תחת כובד שק צרותינו. כי בין אם אתה "ילד מקולקל", נער רגיש, מיוסר ופגיע, שמתקשה להתגבר על מות אמו וחווה יחס קר ומנוכר מאביו ומאחיו, ובין אם אתה "מבוגר מקולקל", פסיכולוג שלא מצליח להביא ילדים לעולם, איבד את אחיו בתאונת דרכים וסוחב את השלכותיה של פגיעת ראש קשה מתקופת שירותו הצבאי, הסבל קשה מאוד. הייסורים והמצוקות ושברון הלב זהים ומשותפים. כולנו מקולקלים, כולנו פגומים, וכולנו נוחזר בסופו של דבר אל היצרן, שככל הנראה לא יזכה לקבל את תו התקן העומד בדרישות האיכות של מכון התקנים. וכך היצרן יקבל בחזרה את הסחורה האנושית עם סיום חייה, זו הפגומה והבלתי שמישה, כשהיא עטופה יפה בתכריכים וארוזה בתוך קופסה מהודרת המותאמת למידותיה. סחורה מקולקלת. מוצר פגום. 

דרור שגב לקח שני אנשים "מקולקלים", נער מתבגר והפסיכולוג שלו, שני אנשים שלכאורה כה שונים האחד מן השני, וחיבר אותם בקשר שובה לב, כשהדיאלוג שמחבר ביניהם מורכב לא רק משיחות, אלא גם ממוזיקה, מצלילים וממכתבים. הרבה אנושיות, רגישות ואהבה טמונות בנפשם המיוסרת של השניים. ערן, שאיבד את אמו ושקע באבלו, מסתגר לו בקונכייתו, כשהמוזיקה מהווה עבורו מפלט ממדווי החיים. בעזרתו של אברם, הפסיכולוג, ערן ילמד שהמוזיקה יכולה לעשות גם פעולה הפוכה: לקרב בין אנשים ולחבר ביניהם, כשהיא מגשרת על פערים של גיל ורקע אישי שונים לחלוטין. בהמשך יוסיף ויירקם קשר מרגש בין ערן למשפחה מארחת מקיבוץ בערבה, משפחה שתעניק לו את החום והאהבה שכה חסרו לו במשפחתו שלו. 

הפסקול המוזיקלי שמלווה את הספר התנגן לו לא רק באוזניי אלא גם בלבי, והוא כלל גם את ההרכב המוזיקלי האהוב עלי ביותר ואשר מלווה אותי למן ילדותי, להקת .R.E.M. כל כך שמחתי למצוא אותם כאן, כשהיצירות המוזיקליות הנפלאות והמרגשות שלהם כמו עולות ומבצבצות להן מבין דפי הספר ומתנגנות להן ללא קול עמוק בתוך לבי, משתלבות בהרמוניה מושלמת עם העלילה. אלבומם Automatic for The People המלנכולי והמלודי משקף מאוד את רוח הספר, ומתוכו בחרתי לצרף את השיר Everybody Hurts.

דרור שגב יצר סיפור אנושי קטן שכתוב היטב, בפשטות ובאהבה גדולה לדמויות. האנושיות של הדמויות, טוב לבן והכמיהה שלהן להתרת הקשרים במסכת חייהן הסבוכה, כל אלו דיברו אל לבי וריגשו אותי. הסיפור מיטיב לתאר ולהמחיש את כוחם המרפא והמפרה של הידידות בין אנשים, של המוזיקה ושל הספרות בחיינו. וכשהם חוברים שלושתם יחדיו, הידידים, הצלילים והספרים, אמנם לא נוכל להיוושע ולמצוא מזור לכל צרותינו, אבל ללא ספק נמצא איזו פיסת נחמה קטנה. ואתם יודעים מה? אין זה דבר של מה בכך.

דן יוספן